אני בא. כמה ימים ואני בא. אני רואה סרט כחול. אחרי כן, אני בא. אפשר לנו להבין אחד את השני? ו...חושבים אנחנו שהרצל רצה באמת את המצב שבו המדינה מתקיימת? זה לא שאני לא ציוני. זה לא שאני מהשמאל. זה לא שאני מאמין שיהיה שלום יום אחד במזרח התיכון. אני רואה את המדינה החדשה. אני רואה את זה בעיינים ובדימיון. דימיון הבודד שלי
הירשם ל-
תגובות לפרסום (Atom)
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה